נכנעתי לרגליי החלשות והחלטתי להפסיק לנסות ללחוץ על הפדלים בעליות משופעות ולעבור לקסטה 28. כן, עכשיו יש לי גם קומפאקט וגם קסטה 28! ואם למישהו זה מפריע אז תדעו שלקונטאדור יש 32!!!
זהו הייתי צריך להוציא את זה.
האמת שבחופשה הראשונה שלי באלפים טיפסתי את ההרים בלי קומפאקט ועם קסטה 25. לא ממש חשבתי בזמנו על האופציה של להחליף קסטה והרעיון הועלה בפני רק אחרי מחנה אימונים בארדנים, המשופעים להפליא, שלאחריו החלטתי שעדיף לעבור לפחות לקסטה 28. כשקיבלתי את הסרבלו עברתי כבר לקומפאקט אבל שוב עם קסטה 25, ועכשיו... קסטה 28.
אז מה היה הטריגר? שני דברים:
1. שיחה שניהלנו אחרי הטיפוס לחרמון שבה ניצן סיפר שהוא מטפס עם קומפאקט וקסטה 29! שמבחינתו קצב סיבובי הרגליים לא אמור להשתנות בעקבות העלייה.
2. האימון האחרון במסלול של חומצת חלב שבו בעיקר נאבקתי בפדלים בעליות המשופעות במקום לסובב אותם.
מעבר לכך, ההבנה שלא מעט חבר׳ה בקבוצה רוכבים עם יחס הילוכים כזה ומטפסים מצויין, הבהירה לי שאין מה להתלבט יותר. אני מעדיף לסובב רגליים ולכן מקומי עם קסטה 28. אגב, הקסטה הקטנה היא 11 כך שגם במישורים וירידות אני אמור להסתדר.
עכשיו אני רק צריך עלייה טובה בשביל לבחון את ההילוך :-)
דרור
No comments:
Post a Comment