שעתיים על הטריינר

ירדתי עכשיו משעתיים על הטריינר, היה כיף. ניקיון ראש מדהים אחרי יום ארוך בעבודה. תענוג. 

הקלילות שב-190 קילומטר

כבר בערך חודשיים אנחנו עושים בכל שבת רכיבות ארוכות למדי, לרב מדובר בשש שעות שמסתיימות סביב ה-180 קילומטרים. אתמול הוגדר האימון לשבע שעות - משבע בבוקר עד שתיים בצהריים, למעשה כמעט מזריחת השמש ועד שקיעתה :-).

מסיימי האימון

אחרי תקופה כה ארוכה עם מרחקים כאלה שמתי לב לשני שינויים מרכזיים: הראשון הוא כמות המזון שאני נדרש לצרוך אשר ירדה משמעותית. ברכיבות של שלוש שעות אני לרוב לא מרגיש כלל צורך באוכל, וברכיבות מהסוג הנ״ל משהו כמו 400-500 קלוריות מספיקות בלי שום בעיה. הדבר השני הוא התחושה במהלך ואחרי הרכיבה. כשסיימנו אתמול את ה-4 שעות הראשונות ו-120 קילומטר הרגשתי כאילו יצאנו לחצי שעה גלגול רגליים בראש ציפור. אחרי 3 שעות נוספות שכללו טיפוס לנס הרים ו-192 קילומטרים בסך הכל, הייתי רחוק מלהרגיש מותש, עד כדי כך שויתרתי על הטיפוס במעלית כשהגעתי הביתה... לא רק זאת, אלא שבשבוע שעבר אחרי 6 שעות רכיבה המשכתי לסשן אפייה שהיה מתיש בהרבה, בייחוד בגלל הקצפת החלבונים הידנית שנדרשתי לה :-).

בסוף השבוע הקרוב נצא למחנה אימונים בצפון עם המון קילומטרים שהרבה מהם יהיו בכיוון אנכי. לפני שבועיים ביליתי באיזור עם עמית יונקר וכבר בדקתי חלק מנתיבי הנסיעה. זה אחד האיזורים היפים שיש בארץ ומאד שמחתי לשמוע שהמחנה יתקיים בו. לרב אפשר ממש להרגיש את הקפיצה בכושר אחרי 4 ימים רצופים של רכיבות אינטנסיביות, אני ממש מחכה לזה כבר.

מהרכיבה של השבוע שעבר בצפון

מיני קריטריום

כבר כמה שבועות שכמה חבר'ה מהקבוצה עושים אימוני טכניקה בבוקרי יום שני עם רוני כהן. בחלק מהמקרים אנחנו עושים דברים שיראו לאדם הנורמאלי/רוכב האופניים הממוצע די משונים: לדחוף אחד את השני מחוץ לשביל תוך כדי רכיבה, הרמה של מגוון חפצים מהרצפה במהלך נסיעה: מבקבוקים ועד זרדי ענפים, עמידה עם האופניים ללא תזוזה וקפיצה במקביל וכדו'. דפקים גבוהים אין שם, אבל השליטה באופניים בהחלט משתפרת. 

הבוקר יצאתי לאימון טכניקה נוסף כזה, ואחרי שרוני הוציא את האנרגיות העודפות הנותרות מאימון השבת, ברכבות המהירות של ראש ציפור, נסענו לחניון המימדיון והתיישבנו על מסלול שנראה כך: סיבוב וכיכר לאורך 40 מטר. קצת קשה להבין כמה זה קצר אז הנה שתי תמונות של המסלול מזוויות שונות שמסבירות יותר טוב:

היה תענוג לראות את מהירות השיפור האדירה וקבלת הביטחון במסגרת האימון: ממצב בו חששתי להשכיב את האופניים בכיכר מפאת החלקה, למצב בו יצאתי מהכיכר בפידול נמרץ ובעמידה על הפדלים על מנת להיכנס מהר יותר לסיבוב המתקרב שאותו שוב חותכים במהירות. מעבר לשיפור המורגש היה כיף להרגיש את הכוחות הצנטריפוגאליים המופעלים בחוזקה בסיבובים כמו גם להקפיץ את הדופק בכל יציאה מסיבוב. ממש קריטריום מיניאטורי שמטפל בחלקים הקשים ביותר (עבורי) בקריטריום: הסיבובים והיציאה מהם. 

רוני היה אדיר!