הפלוטון מתחיל להתפצל, יש קבוצת בריחה מקדימה (זו שניצחה את המירוץ) אך היא עדיין במרחק נגיעה, וממנה עד אל מרכז הפלוטון עוד שתיים-שלוש קבוצות שמנסות לגשר. ברור לכולם שאלה רגעים משמעותיים וגם אני מבין שהפער צריך להיסגר ושווה להתאמץ ללכת קדימה. באותו רגע אני על הגלגל של אגוז, בן קבוצתי, שמחליט לקפוץ קדימה ביחד עם קבוצה נוספת.
להלן פירוט הזמנים, הוואטים, והאירועים מרגע זה ועד התפרקותי.
47:24 דק' - 711 וואט - אגוז קופץ ואני אחריו, מתחיל ללחוץ ומנסה להתיישב על הגלגל על מנת לחסוך באנרגיה, אך מיד שומע מאחור את מרדכי צועק "לא, חכה!" לחכות? מה? אולי יש פה עניין טקטי שאגוז יכנס לבריחה? מחליט להוריד קצב.
 |
| הפלוטון בזינוק |
47:26 דק' - 0 וואט - רואה את אגוז מתחיל להתרחק ושומע את סלבה צועק "דרור, סע!"
47:27 דק' - 592 וואט - בלי לחשוב יותר מידי, אני מחליט לנסוע, לוחץ חזק ומנסה לסגור את השנייה שנפתחה אל ה"קשה לפיצוח״ אבל את יתרון הדראפטינג, ההגנה מהרוח, איבדתי במידה רבה.
47:42 - 468 וואט - סוגר את הפער לקבוצה הקופצת, מאושר שאפשר להירגע קצת אבל הקצב נמשך סביב ה-300+ וואט לעוד כמה שניות, אחרי 20 שניות בהן אני הרבה מעל הסף זה מרגיש די מאומץ.
48:00 - 0 וואט - מגיע לדבוקה ומנסה לנוח אבל מעט מאד זמן חולף ואני פתאום שומע את רעש עדר הסוסים מאחוריי... הפלוטון מגיע. גלגלי קרבון בעלי פרופיל עמוק משמיעים את רעשם המיוחד מעט מאחוריי וכל מה שאני מסוגל לחשוב עליו הוא: "שיט, יכולתי כבר להגיע איתם וזה היה יותר קל". לפתע אני מזהה את הגבעה היחידה במסלול, רק 15 מטר אנכיים אבל כאלה שמגיעים בזמן הגרוע ביותר מבחינתי. "זה הזמן לתת הכל ולסבול" עובר לי בראש.
48:06 - 447 וואט - "העלייה הזאת לא תגמר לעולם!" חולף בראש, ואני עומד על האופניים ומנסה בכל הכוח להחזיק עם הפלוטון השועט קדימה. עכשיו הזמן ללחוץ! קדימה! תן הכל! אל תתפרק!
48:30 - 444 וואט - מקבל דחיפה קלה מאחד מרוכבי הקבוצה שמעודד ללחוץ בכל הכוח. לפתע עולה בי מחשבה על שורה מאיזה ספר או אולי סיפור של רוני כהן, על כך שבעקבות דחיפה מרוכב הקבוצה במהלך תחרות, לחץ פעם בכל הכוח. הרגליים שורפות ואני עומד על האופניים, מנסה להמשיך ולדחוף את הפדלים.
48:42 - 350 וואט - נגמר לי הכוח, מנסה לתת עוד קצת וקצה העלייה כבר מתקרב, אבל אחרוני הפלוטון ממשיכים קדימה. "תעלה הילוך וסע" צועק דולין שמגיח לפתע מאחור ודוהר קדימה. לא רחוק ממני, בקצה העלייה אני רואה את סלבה מקבל דחיפה קטנה מאחד מרוכבי הקבוצה, ומצליח לשרוד את העלייה עם הפלוטון.
48:42 - 49:00 - הוואטים מתדרדרים מ-350 ל-190 - כואב. המראה המדכא של הפלוטון שממשיך קדימה בקצב שכבר אינו רצחני. קצב שהיית יכול לסגור במצב אחר, אבל לא עכשיו כשאין דלק ברגליים.
49:00 - 49:30 - מתיישב על בחור מאקו טים ומנסה להתאושש מעט בתקווה להצליח לתת לחיצה אחרונה שתחזיר אותי לפלוטון המאט לו.
 |
| סיבוב לאחר ההתפרקות, אנחנו עוד מבלים יחדיו |
49:34 - 50:00 - הוואטים יורדים מ-462 ל-226, אני כבר לא אצליח לסגור את זה.
התפרקתי, נגמר המירוץ מבחינתי. עד הפעם הבאה.
